דמיון, בקנה מידה.

רוב כלי עיצוב הבית מתייחסים לתוכנית האמיתית שלכם כאל מכשול. הם מציגים בגאווה דווקא את החלק שבו מדלגים עליה — משרטטים משהו מלבני בערך, נותנים למערכת לנחש את השאר, ונהנים מחדר שדומה לשלכם בלי להיות הוא.

done. בנויה הפוך. אתם מביאים את התוכנית שכבר יש לכם — צילום, קובץ PDF, השרטוט מהברושור של המתווך — ומשרטטים מעליה את הקירות שלכם. זה החלק האיטי ביותר בתהליך, והוא לא אוטומטי בכוונה, כי הוא הסיבה שאפשר לסמוך על כל מה שבא אחריו.

מה הדיוק באמת קונה לכם

חדר שנכון עד הסנטימטר מפסיק להיות תמונה ומתחיל להיות החלטה. הספה או נכנסת או לא. הדלת או עוברת מעל השטיח או נתקעת בו. הפינה שתכננתם להכניס אליה שולחן עבודה מתבררת כצרה ב-12 ס״מ מדי, ואתם מגלים את זה עכשיו ולא ביום ההובלה.

זה כל הטיעון. לא שהרנדר יפה — אלא שהוא יפה וגם נושא משקל. כל מה שאתם מציבים מגיע מקטלוג אמיתי במידות אמיתיות, כך שמה שאתם מסתכלים עליו הוא תוכנית שאפשר לפעול לפיה, לא לוח השראה.

משורטט ביד, בכוונה

אתם משרטטים, אז זה שלכם. להגדיר אורך אחד שבאמת מדדתם ולשרטט את הקירות שלכם מעל התמונה שמתחת לוקח כמה דקות, ומעמיד בן אדם — אתכם — אחראי על האמת. אין מה לפקפק בשום דבר בהמשך, כי שום דבר לפני כן לא היה ניחוש.

אנחנו עובדים על הבנה אוטומטית של תוכניות שמעלים, וזה קשה באמת: מוסכמות השרטוט משתנות ממשרד למשרד, ממדינה למדינה ומעשור לעשור, וכלי שבטוח בעצמו וטועה לגבי קיר גרוע יותר מכלי ששואל. עד שזה יעבור רף שהיינו מוכנים להמר עליו את הבית שלכם, שרטוט הוא התשובה הישרה, ואנחנו מעדיפים להגיד את זה מאשר למכור לכם הדגמה.

שקט בתכנון

אין אשף, אין עוזר, ואין שום דבר שמכריז על עצמו. הממשק אמור להיעלם אל תוך הדבר שאתם יוצרים. אם השימוש ב־done. אי פעם מרגיש כמו להפעיל תוכנה במקום להסתכל על חדר, זה באג שנשמח לשמוע עליו.